מהימים שבהם הטלוויזיה הייתה בשחור לבן, ושידרה את 'רחוב סומסום', ועד ל'משחקי הכס' של היום, הורים תמיד היו, ותמיד יהיו, מודאגים מהשפעות הטלוויזיה על התפתחות המוח של ילדם. כיום ניתן לאבחן באמצעות הדמיה מוחית (MRI) את השינויים האנטומיים במוח הילדים לאחר צפייה ממושכת בטלוויזיה, ולהיווכח בהפחתת ה-IQ המילולי.
חוקרי מוח ביפן צילמו את מוחם של 290 ילדים בין הגילאים חמש ו-18, ומיינו את הנתונים בהתאם למספר שעות הצפייה של כל ילד. התוצאות הצביעו על הבדלים אנטומיים משמעותיים באזורים במוח, שנמצאו בקורלציה עם מספר שעות הצפייה בטלוויזיה.
ממצאים אלו התחזקו כאשר החוקרים בחנו מחדש את אותם ילדים כעבור מספר שנים, והבחינו בשינויים אנטומיים רבים אלו המתרחשים במוח הילדים לטווח הארוך. ככל שהילדים צפו יותר שעות בטלוויזיה, כך גדלו השינויים במבנה מוחם.
האופן בו משפיעה הטלוויזיה על התפקוד המוחי
חלקי המוח המושפעים מעורבים בתגובות רגשיות, עוררות, תוקפנות וראייה. האזורים במוח בקרב הילדים שצופים יותר בטלוויזיה, כוללים עליות בחומרים אפורים בהיפותלמוס, במחיצת האף, באזורים מוטוריים חושיים בקליפת הראייה, ואף באזור האונה הקדמית, ומשפיעים על הפחתת IQ מילולי.
מחקרים קודמים הראו שעם כל שעה נוספת של צפייה בטלוויזיה במהלך הילדות, הסיכויים לפתח תסמיני דיכאון גדלים בשיעור של שמונה אחוזים, והסיכויים להרשעות בפלילים גדלים ב-27%. ממצאים מדעיים אחרים מראים כי על כל שעתיים של צפייה בטלוויזיה בילדות, הסיכויים לפתח סוכרת מסוג 2 בבגרות, גוברים בעשרים אחוזים.
בדיקות אישרו כי ה-IQ המילולי של הילדים ירד באופן יחסי בהתאם לשעות הצפייה בטלוויזיה, בטווח שבין אפס ליותר מארבעה שעות ליום. שינויים נצפו אף מתחת לקליפת המוח ברשת החיווט של המוח. השינויים ברקמת המוח ניכרו ללא קשר למין הילד, גילו, הכנסה משפחתית, או סביבה.
מסקנות המחקר
הגידול בקליפת הראייה נגרם ככל הנראה כתוצאה מהצפייה המוגברת בטלוויזיה, אך שינויים בהיפותלמוס אופייניים לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, תוקפנות מוגברת והפרעות מצב רוח.
אזורים במוח הפעילים מבחינת ניטור וויסות מצבים נפשיים פנימיים, ידועים בהשפעתם על IQ מילולי נמוך, במדדים של מיומנויות אוצר מילים ושפה. מחקרים קודמים מצאו ש-IQ מילולי נמוך הגדיל תוקפנות ביחס לכמות הזמן אותה משקיעים הילדים בצפייה בטלוויזיה. מחקר חדש זה חושף את המנגנון הביולוגי לשינויים אלו, מבחינת ההתנהגות והתודעה.
הצפייה הממושכת בתוכניות טלוויזיה, עם תכנים צפופים ברמה גבוהה העוסקים בדרמה, פעולה וקומדיה, נקשרים למעגלי עוררות רגש כזה בחלקי המוח המושפעים, כך שלא ניתן לחזק את מעגל האינטלקט. שינוי זה עלול להוביל לבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות.
השינויים המוחיים עשויים להיגרם במישרין כתוצאה מהצפייה בטלוויזיה, או בעקיפין כתוצאה מחוויות החיים השונות הנרכשות באמצעות פעילויות פיסיות וירטואליות במוח הצעירים בגיל ההתבגרות, במיוחד כשהם מבלים שעות ארוכות בישיבה על הספה, ופחות זמן בפעילות גופנית, קריאה, ומגעים עם חברים.
ילדים שצופים בטלוויזיה ארבע שעות או יותר ביום, מבלים יותר ממחצית זמנם הפנוי בישיבה, בהנחה שהם מקדישים שמונה שעות לשינה, ושמונה שעות ללימודים. החוקרים מסכמים שעל ההורים לשקול השפעות אלו כשהילדים צופים בטלוויזיה במשך פרקי זמן ארוכים.