רדיולוגיה הוא הרפואי המתמקד בבדיקות הדמיה,
ונוירורדיולוגיה הוא התחום העוסק בבדיקות הדמיה של מערכת העצבים. הדמיית מערכת העצבים היא תחום חשוב ומרתק, אשר דורש מיומנות רבה והבנה מושלמת של המבנה והתפקוד של המוח וחוט השדרה.
מכיוון שהמוח נמצא בתוך הגולגולת, וחוט השדרה בתוך החוליות, הדרך היחידה לקבל מידע על האנטומיה שלהם ולאתר בעיות מבניות היא על ידי בדיקת הדמיה.
בדיקות ההדמיה מספקות תמונה של המוח וחוט השדרה, אשר בעזרתה ניתן לקבל את האבחנה הנכונה. לדוגמא, בעזרת בדיקת הדמיה ניתן לאבחן את מחלת טרשת נפוצה, להבדיל בין שבץ איסכמי לשבץ המורגי, לזהות גידולים מוחיים, לאבחן פריצת דיסק והיצרות של תעלת חוט השדרה ולזהות מצבים נוספים.
כמעט כל חולה הסובל מתסמינים נוירולוגיים מגיע לבדיקת הדמיה, ולכן חשוב מאוד שיהיה מומחה אשר ידע לפענח את תמונות ההדמיה, לקבל מהן את כל המידע הנדרש ולעזור בקבלת ההחלטה בנוגע לאבחנה. מלבד פענוח ההדמיה, בשנים האחרונות מתפתח מאוד התחום של נוירורדיולוגיה פולשנית, אשר מאפשר ביצוע פרוצדרותו תוך מוחיות מבלי לבצע ניתוח פתוח וללא פתיחת הגולגולת.
בדיקות ההדמיה הקשורות למערכת העצבים
קיימות מספר בדיקות הדמיה אשר מבצעים בחשד למחלות שונות במערכת העצבים. על פי החשד הקליני ולפי הצורך ניתן לבצע בדיקות הדמיה שונות הכוללות:
- CT – בדיקת ההדמיה הנפוצה ביותר אשר מספקת תמונה תלת מימדית של המוח תוך מספר דקות. בדיקת CT עושה שימוש בקרינה ולכן לא מומלצת לילדים או כמעקב קבוע אחר חולים כרוניים. באמצעות בדיקת CT ראש ניתן לאבחן מצבים נוירולוגיים רבים כמו דימומים מוחיים, גידולים, פגיעה בגולגולת, נוכחות בצקת ומצבים נוספים. בדיקת CT של חוט השדרה מסייעת בעיקר באבחנה של פריצת דיסק או מחלות אחרות של חוט השדרה אשר יכולות לגרום גם כן לתסמינים נוירולוגים.
- MRI – בדיקת הדמיה ברזולוציה גבוהה יותר, אשר מספקת תמונה תלת מימדית מדוייקת מאוד תוך שימוש בשדות מגנטיים. בדיקת MRI משמשת בעיקר כאשר בדיקת CT לא מספיקה (מבחינת רזולוציה) לאבחנת המחלה, או במקרים בהם לא רוצים להשתמש בקרינה, כמו לדוגמא בילדים. החיסרון הגדול של בדיקת ה- MRI הוא שמדובר בבדיקה ארוכה אשר אורכת כ-40 דקות, ולכן לא משמשת במצבי חירום. פיענוח בדיקות MRI נחשב למורכב מאוד, ולכן במקרה זה לנוירורדיולוג תפקיד מרכזי באבחנת המחלה. השימוש ב- MRI הוא בעיקר לפני ניתוחים, באבחנת מחלת טרשת נפוצה, בחיפוש נגעים מוחיים הגורמים לפרכוסים ובמקרים נוספים.
- MRI פונקציונלי – בדיקת הדמיה מורכבת ומרשימה, בה ניתן לזהות את האזורים התפקודיים במוח. זוהי בדיקת MRI אשר מציגה (על ידי צבעים) את המיקום האנטומי המוחי הגורם לפעולות שונות, כמו דיבור, מחשבה, תנועה וכו'. בדיקה זו מתבצעת לרוב למטרות מחקר אך גם להערכה טרום ניתוחית והערכה תפקודית כללית.
- אנגיוגרפיה – בדיקה המספקת הדמיה של כלי דם, המתבצעת באמצעות הזרקת חומר ניגוד. באמצעות בדיקה זו ניתן לזהות חסימות בכלי דם או פתולוגיות ווסקולריות אחרות אשר יכולות לגרום לסימנים נוירולוגיים. בדיקת האנגיוגרפיה מתבצעת בעיקר אצל חולי שבץ, ומאפשרת לזהות את כלי הדם החסום. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת אנגיוגרפיה על מנת לזהות היצרות של כלי דם ומצבים מקדימים לשבץ מוחי.
- מיאלוגרפיה – בדיקת הדמיה של חוט השדרה, אשר מתבצעת על ידי הזרקת חומר ניגוד אל אזור החוליות ומאפשרת לזהות מבנים אנטומיים אשר לא ניתן לראות בבדיקות הדמיה אחרות. בדיקה זו מסייעת בעיקר במקרים של פריצת דיסק, היצרות תעלת השדרה ומצבים נוספים של פגיעה בחוט השדרה.
נוירורדיולוגיה פולשנית
מלבד פענוח תמונות ההדמיה, חלק מהנוירורדיולוגים עוסקים גם בנוירורדיולוגיה פולשנית, הידועה גם בשם "צנתורי מוח". צנתורי המוח מאפשרים באמצעות שימוש בחומר ניגוד ומכשירים זעירים להיכנס אל תוך המוח ולבצע פעולות פולשניות מצילות חיים. לדוגמא, באמצעות צנתור מוחי ניתן לטפל בשבץ מוחי על ידי פתיחת כלי הדם החסום, או לסגור מפרצות מוחיות.
הנוירורדיולוגיה הפולשנית מאפשרת בעצם לבצע פעולות מצילות חיים ללא צורך בפתיחת הגולגולת ופגיעה ברקמת המוח ועם סיכון מופחת לסיבוכים. עם הזמן, תחום הנוירורדיולוגיה הפולשנית הולך ומתפתח, וכיום ניתן לבצע פרוצדורות רבות באמצעות צנתורי המוח. צנתורי מוח דורשים מיומנות רבה, ומבוצעים כיום רק על ידי רופאים מנוסים, אשר למדו את הטכניקה במשך מספר שנים וצברו נסיון רב. הצנתורים יכולים להתבצע על ידי נוירורדיולוגים, נוירולוגים או נוירוכירורגים, בהתאם למוסד הרפואי ולהכשרת הרופא.
