ALS, הידועה גם בתור "מחלת לו גריג", היא מחלה ניוונית הפוגעת בתאי העצב המוטוריים ונחשבת לחמורה ביותר בקטגוריה זו.
מדובר במחילה המופיעה אצל אחד מבין כ-10,000 איש ונחשבת לחשוכת מרפא. היא פוגעת בשלב הראשון בתאי העצב המוטוריים העיקריים, מה שכרוך בתסתמינים דוגמת חולשת גפיים, קשיי נשימה, בעיות בליעה, "קפיצות" בשרירים, קשיי דיבור ועוד. בהמשך ייתכן ניוון ושיתוק מוחלט של השרירים ופגיעה ביכולות חיוניות דוגמת בליעה, דיבור ואפילו נשימה. ניתן לעכב את התקדמות המחלה ולהקל על התסמינים באמצעות טיפולים שונים, בראשם טיפולים תרופתיים ומתן סיוע תפקודי.
מדי פעם, אנחנו שומעים על מחקרים שעשויים לעורר תקווה מסוימת עבור חולי ה-ALS. המחקר הבא שנציג כאן עבורכם נערך בישראל, על ידי חוקרים ממכון ויצמן, ומצביע על כך שייתכן שחיידקי המעיים יביאו להאטה המתבקשת בהתקדמות מחלת ה-ALS. הנה כל מה שחשוב לדעת על המחקר, האופן בו הוא בוצע, ממצאיו והרלוונטיות שלו עבור בני האדם.
מהם ממצאי המחקר העיקריים?
המחקר המדובר, שפורסם ב-2019 בכתב העת המעדי הנחשב Nature, הראה כי בקרב עכברים שהונדסו באופן גנטי לפתח מחלה המזכירה בתסמיניה ALS, ושקיבלו זנים ספציפיים של חיידקי מעיים וחומרים המופרשים על ידם, חלה האטה בתסמיני המחלה. בשלב הראשון, הבחינו החוקרים כי אצל העכברים המהונדסים גנטית, הוחמרו הסימפטומים המזוהים עם ALS לאחר קבלת אנטיביוטיקה שגרמה להשמדת אחוז מסוים מחיידקי המעיים אצלם. החוקרים הבחינו שאין כמעט אפשרות מעשית לגדל עכברים מהסוג הזה ללא חיידקי מעיים : בהיעדר חיידקי המעיים, העכברים הפגינו אחוזי תמותה גבוהים מאוד.
מכאן החוקרים הסיקו שיכול להיות קשר מהותי בין השינויים בחיידקי המעיים לבין קצב ההתפתחות של ALS בקרב העברים. לאחר חישובים שונים, המדענים יצרו אפיון של הרכב חיידקי המעיים ואופן הפעילות שלהם אצל עכברי בעלי מחלה דמויית ALS, והשוו אותם לעכברים הרגילים. הם למדו על 11 זנים, בקרב עכברים עם המחה, שעברה שינוי עם החמרתה או אפילו לפני הופעת התסמינים הראשונים שלה. לאחר שהם נתנו את כל אחד מהזנים האלה לעכברים, עם השלמת הטיפול שלהם באנטיביוטיקה, הם הבחינו בזן אחד מביניהם שגרם להאטה בקצב ההתפתחות של המחלה ותרם להארכת החיים של העכברים שטופלו בו.
האם ניתן להקיש גם לבני אדם?
הממצאים הראשוניים של החוקרים אף מצביעים על כך שייתכן מאוד שממצאים אלה יתגלו כתקפים גם עבור בני אדם. לצורך זה החוקרים בחנו את כמות וסוג חיידקי המעיים אצל כ-40 חולי ALS והשוו זאת לבני המשפחה שלהם. הם הבחינו שההרכב של חיידקי המעיים, כמו גם הפעילות שלהם, היו בעלי הבדלים מהותיים אצל חולי ALS בהשוואה לבני משפחתם הבריאים. המדגם כאן עדיין קטן, אבל ייתכן שהוא מצביע על הקשר החיובי אותו החוקרים מחפשים.
ברור שיש עדיין דרך ארוכה עד שניתן יהיה לטעון שהנתונים תקפים בצורה מספקת, עם ניסויים ומחקרי המשך דרושים. עם זאת, ברמה התיאורטית הבסיסית יכול להיות שהמחקר המדובר הוא בגדר בשורות חיוביות מאוד עבור הקהילה הרפואית בכלל וחולי ALS בפרט. התקווה הגדולה היא שבהמשך הדרך, לאחר התגבשות ההבנה על ההשפעה של חיידקי המעיים על המחלה, אפשר יהיה לפתח שיטות טיפוליות שונות שהבסיס להן הוא שינויים שונים באוכלוסיית חיידקי המעיים.
מקורות ולקריאה נוספת:
Gut microbes may affect the course of ALS – Science Daily
Potential Role of Gut Microbiota in ALS Pathogenesis and Possible Novel Therapeutic Strategies
אולי יעניין אותך גם:
