מהי בדיקת EMG?

אם מטופלים מדווחים על העדר תחושה, על נימול, כאבי שרירים או התכווצויות שרירים או אם הם מתלוננים על כאבי גפיים קיים סיכוי גבוה שהרופא יבקש לערוך בדיקת EMG.

מדובר בבדיקה בטוחה מאוד ואמינה והיא מהווה כלי חשוב בזיהוי ואבחון מוקדם של הפרעות שרירים כמו למשל ניוון שרירים, הפרעות המשפיעות על שורש העצב כגון פריצת דיסק, בעיות בקשר שבין השריר לבין העצב דוגמת מיאסטניה גראביס, הפרעות בעצבים שמחוץ לחוט השדרה למשל תסמונת התעלה הקרפלית או הפרעות אשר משפיעות על הנוירונים המוטוריים בחוט השדרה או במוח כמו פוליו.

מהי בדיקת ENG? וכיצד היא נערכת?

בדיקת הולכה עצבית EMG מודדת את תגובת השריר או הפעילות החשמלית שמתרחשת בו בתגובה לגירוי של עצב המעצבב שריר מסוים. הבדיקה נועדה לסייע באיתור של מחלות הפוגעות בשרירים.

במהלך הבדיקה, מוחדרת דרך העור מחט דקיקה בודדת או מחטים רבות לתוך השריר. הפעילות החשמלית שמושגת דרך האלקטרודות מומרת לפלט שמוצג על גבי מסך בצורת גלים. את הפעילות החשמלית של השרירים ניתן לתפוס בזמן מנוחה, התכווצות קלה של השריר או במהלך התכווצות משמעותית יותר. רקמת השריר באופן תקין אינה מייצרת אותות חשמליים במנוחה. כאשר האלקטרודה מוכנסת לשריר, תוצג פעילות מזערית שתדעך עד להעלמותה.

הסיבות הנפוצות לביצוע הבדיקה כוללות איתור של נוירופתיה, מחלות שריר מוטוריות ופגיעה עצבית בעצב שאחראי על עצבוב השריר.

מה ניתן לגלות באמצעות בדיקת EMG?

במהלך הבדיקה ניתן לאתר מחלות הפוגעות בתאי השרירים המרכיבים את רקמת השריר, פגיעה בתאים המעצבבים את השריר ומאפשרים את תפקודו, או לחילופין פגיעה בצמתים המיוחדים בין תא העצב ותא השריר. בעיות אלה עשויות לכלול פריצת דיסק, מיאסטניה גרביס (MG) או מחלת ALS, המוכרת כטרשת אמיוטרופית צידית.

הבדיקה מוצאת ביעילות את הגורם לחולשה, שיתוק, נימול או התכווצויות שרירים בלתי מוסברים. בעיות בשרירים, פגיעה בעצבים שמספקים הולכה חשמלית לשרירים, פגיעה בחוט השדרה, או באזורים במוח האחראיים על השליטה בפעילות השריר יכולים לגרום לתסמינים אלו.

טכניקת הEMG אינה מציגה פגיעה במוח או בחוט השדרה. אולם היא כן מציגה פגיעה במערכת העצבים ההיקפית, הכוללת את כלל העצבים שמובילים גירויים חשמליים מהמוח ומחוט השדרה אל החלקים הפריפריאליים. בדיקה זו משמשת לעתים קרובות לאיתור ואבחון של תסמונת מנהרת שורש כף היד או תסמונת גיליאן-ברה.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

תחילה מבצע הבדיקה ינקה את העור המכסה את האזור המיועד לבדיקה. האלקטרודה המחוברת למחט זעירה מוחדרת דרך העור לשריר הנבדק. בכניסתה לעור הפעילות החשמלית של השריר נמדדת במהלך מנוחה. במצב זה לא נמצאת פעילות חשמלית בשריר במצב תקין.

המצאות של פעילות חשמלית יכולה להעיד על בעיה עצבית המכונה בשם פעילות עצבית ספונטנית שאינה כרוכה בשימוש בשריר. פיברילציות מתרחשות כאשר קיימת פעילות עצבית בחלק מסויים של סיבי השריר. פיברילציות אלה מופיעות במחלות ראשוניות של השריר ומעידות על הרס תאי עצב.

בהמשך מבקש מבצע הבדיקה לכווץ את השריר, לכופף את האיבר ולהרפות. כלל הפעילות החשמלית נרשמת ומוצגת על גבי מסך. הגלים המוצגים על המסך מציינים את פוטנציאל הפעולה של השריר בצורת גלים בעלי גודל וצורה שנוטים להשתנות. שלב זה מאפיין את היחידות המוטוריות המרכיבות את השריר. רישום של פעילות השריר נעשית בשני מצבים כאשר מתרחש כיווץ מתון ולאחר מכן מתבצע כיווץ שריר מקסימלי.

במהלך בדיקת EMG, תתכן תחושת כאב המתוארת ככאב מהיר וחד בעת החדרת המחט לתוך השריר. לאחר הבדיקה, המטופל צפוי להרגיש עקצוץ בשרירים למשך יומיים. אם הכאב אינו חולף ואף מחמיר, במקרים בהם תופיע נפיחות, רגישות, או מוגלה חשוב לגשת לבדיקה רפואית. כטיפול ראשוני ניתן לכסות בשקית קרח את האזור בו הוחדרה המחט. ניתן לקחת משככי כאבים כמו אקמול או איבופרופן להקלה על הכאב.

תופעות לוואי וסיכונים

EMG הוא הליך שאינו כרוך בסיכון גבוה, והסיבוכים הם נדירים. קיים סיכון לדימום מקומי, זיהום או פגיעה עצבית באזור בו הוחדרה המחט. כאשר המחטים מוחדרות באזור בית החזה, קיים סיכון מזערי לפלישה למעטפת הריאות ולדליפת אוויר כתוצאה מכך. מצב זה עשוי להוביל לקריסת הריאות או אוויר בחזה.