מדד גלאזגו הוא מדד חשוב ביותר לקביעת רמת ההכרה של המטופל, ומתבצע בעיקר במקרים של חבלת ראש או הפרעה נוירולוגית.
זהו מדד המספק שפה משותפת לגבי רמת ההכרה של המטופל בין צוותי רפואה שונים (כמו לדוגמא רופאים, אחיות ופראמדיקים).
לעומת תיאור מילולי של רמת ההכרה, מדד גלאזגו, אשר פורסם לראשונה בשנת 1974, מספק ציון אובייקטיבי, אשר באמצעותו ניתן לקבוע את המשך הטיפול בחולה.
אי לכך, מדד גלאזגו הוא כיום אחד הכלים המקובלים ביותר בהערכת כל פצוע טראומה, ובמקרים נוספים של ירידה במצב ההכרה.
הקריטריונים של מדד גלאזגו
מדד גלאזגו משיג ציון של בין 3 ל-15, כאשר ציון 3 מציין קומה מלאה, ואילו ציון 15 מציין רמת הכרה מלאה.
הציון של מדד גלאזגו נקבע על פי 3 קריטריונים: יכולת מוטורית, פקיחת עיניים ודיבור. במהלך הבדיקה, בודקים את 3 התפקודים ונותנים ציון לכל אחד מהם על פי קריטריונים ברורים.
כיום, מקובל במהלך הדיווח על מדד הגלאזגו גם לציין כמה נקודות קיבל כל קריטריון, על מנת להבין טוב יותר את מצב החולה ולאפשר מעקב יעיל אחריו בהמשך.
תגובת עיניים
תגובת עיניים מקבל 4 נקודות על פי:
- פקיחת עיניים ספונטנית – 4 נקודות
- פקיחת עיניים כתגובה לדיבור – 3 נקודות
- פקיחת עיניים כתגובה לכאב – 2 נקודות
- ללא פקיחת עיניים בכלל – נקודה אחת
במהלך בדיקת פקיחת העיניים, בודקים האם החולה פוקח עיניים ומשאיר אותן פתוחות ללא בקשה. במידה ולא, מבקשים ממנו לפתוח אותן, ואם עדיין לא פקח עיניים מכאיבים לו על מנת לראות האם הוא פותח את עיניו כתגובה לכאב.
במידה ולאחר כל המאמצים לא הופקה פתיחת עיניים, מקבל החולה ציון 1.
תגובה מילולית
תגובה מילולית של החולה מקבלת 5 נקודות, על פי:
- מדבר במשפטים שלמים לעניין, תוך התמצאות – 5 נקודות
- משפטים מבולבלים – 4 נקודות
- מילים מבולבלות – 3 נקודות
- קולות לא ברורים – 2 נקודות
- ללא תגובה בכלל – נקודה אחת
במהלך בדיקת התגובה המילולית שואלים את המטופל שאלות הבודקות את התמצאותו במקום ובזמן: "מי אתה? איפה אתה נמצא? מה קרה לך?" וכו'.
במידה והמטופל עונה לעניין ובשפה ברורה הוא יקבל 5 נקודות. כל ירידה בתגובה שלו, כמו לדוגמא משפטים לא קוהרנטים, מילים רנדומליות או קולות בלבד יקבל ציון בהתאם.
יש לציין שבמקרים רבים המטופלים לא יכולים לדבר מכיוון שעברו צנרור, ובמקרים אלה יש לציין את נוכחות הטובוס (צינור) בגרון.
תגובה מוטורית
תגובה מוטורית של החולה מקבלת 6 נקודות, על פי:
- מבצע פקודות – 6 נקודות
- ממקם כאב – 5 נקודות
- פלקסיה או נסיגה (Withdrawal) מכאב – 4 נקודות
- פלקסיה אבנורמלית (דקורטיקציה) – 3 נקודות
- אקסטנציה אבנורמלית (דצרברציה) – 2 נקודות
- ללא תגובה מוטורית – נקודה אחת
במהלך בדיקת התגובה המוטורית, השלב הראשון הוא לבקש מהחולה להרים 2 אצבעות או להוציא לשון. במידה ולא הגיב, מכאיבים לו על מנת לראות את התגובה המופקת.
הפקת הכאב יכולה להתבצע על ידי לחץ על ארובת העין, לחץ על שרירי השכמות, שפשוף חזק של עצם החזה או הפעלת לחץ על מיטת הציפורן.
חולה הממקם כאב, הוא חולה אשר שולח את היד לגורם המכאיב, ומצליח להרים אותה מעל גובה עצם הבריח. Withdrawal מכאב הוא כאשר החולה מנסה להרחיק את האזור המוכאב – לדוגמא כאשר מכאיבים במיטת הציפורן החולה יקרב את היד אל בית החזה תוך כיפוף.
פלקציה (כיפוף) ואקסטנציה (פשיטה) אבנורמליים הם תגובה לכאב אשר מפיקה תנועה בלתי טבעית של הידיים בתגובה לכאב.
בניגוד לשני הקריטריונים האחרים, ניתן לראות שהקריטריון של התגובה המוטורית קשה יותר לביצוע, ודורש מיומנות רבה מצד איש הצוות הרפואי.
היתרונות של מדד גלאזגו
למדד גלאזגו מספר יתרונות חשובים, אשר מאפשרים הערכה טובה ומעקב מדוייק אחר מצב ההכרה של החולה:
- מדד אובייקטיבי – ניתן לראות שמדד גלאזגו הוא מדד אובייקטיבי מאוד, ובמידה ומבוצע כראוי כל איש צוות רפואי יפיק את אותו ציון גלאזגו.
- אפשרות למעקב – בעזרת הציון הניתן על ידי מדד גלאזגו ניתן לעקוב אחר התקדמות החולה, החלמתו והשיפור במצב ההכרה שלו.
- קל יחסית לביצוע – מדד גלאזגו הוא מדד קל לביצוע, אשר לאחר הכשרה קצרה כמעט כל אחד יכול לבצע אותו.
