בדיקת EEG היא בדיקה בה מחברים אל הקרקפת מספר אלקטרודות, על מנת לעקוב אחר הפעילות החשמלית של המוח. זוהי בדיקה שאינה פולשנית ואינה כואבת, אשר מתבצעת בדרך כלל בבירור של הופעת פרכוסים. בדיקת ה-EEG מספקת פלט של גלי המוח, ומאפשרת לקבוע האם מדובר בפרכוס, מהו סוג הפרכוס וכו'.
תאי המוח מתקשרים אחד עם השני באמצעות סיגנלים חשמליים, וכאשר יש עירור יתר (אשר ניתן לראות בבדיקת ה-EEG) ניתן לאבחן שאכן מדובר בפרכוס. מלבד התפקיד החשוב באבחנת אפילפסיה, בדיקת EEG מספקת גם מידע רב המסייע לאבחנת מחלות נוירולוגיות אחרות, ונחשבת לבדיקה חשובה ובסיסית בתחום הנוירולוגיה.
איך מתבצעת הבדיקה?
בדיקת EEG מתבצעת על ידי טכנאי EEG, אשר אחראי למיקום האלקטרודות וליצירת פלט הבדיקה, אשר מפוענח בסופו של דבר על ידי מומחה לנוירולוגיה. האלקטרודות שממוקמות על הראש אינן אמורות לגרום לתחושה כלשהי או לחוסר נעימות, אלא רק מקליטות את השינויים בגלים החשמליים העוברים במוח.
בתחילת הבדיקה, הטכנאי ממקם את האלקטרודות על פי מידות הגולגולת, ולעתים משתמש בג'ל על מנת לשפר את הקליטה ובדבק מיוחד על מנת לקבע אותן. האלקטרודות מחוברות למכשיר אשר אליו משודרים גלי המוח, ומציג אותם על גבי מסך. על פי מטרות הבדיקה, הנבדקים נשארים מחוברים לאלקטרודות מספר דקות ולפעמים מספר שעות.
בדיקת EEG אצל חולים מפרכסים
אחד השימושים החשובים ביותר של בדיקת EEG היא במהלך בירור של חולים הסובלים מפרכוסים. כאשר מבצעים בדיקת EEG עונים על 2 שאלות חשובות: האם מדובר בפרכוס ומהו סוג הפרכוס.
במקרים רבים, לא ידוע האם החולה אכן סובל מפרכוסים, או שמא מדובר בדברים אחרים אשר גרמו לו לחוות שינוי דרמטי במצב ההכרה (כמו לדוגמא התעלפות). בזכות המעקב אחר הגלים החשמליים העוברים במוח, בדיקת ה-EEG מספקת את התשובה לשאלה האם מדובר בפרכוס אמיתי, אשר מתאפיין בשינויים בגלי המוח הנראים ב-EEG.
מלבד זאת, על מנת לאפיין את הפרכוס ולהתאים את הטיפול, יש להבין מהם השינויים החשמליים הקורים במוח במהלך הפרכוס. קיימים מספר סוגים של פרכוסים, ועל ידי בדיקת EEG ניתן להחליט באיזה סוג של פרכוס מדובר ואיך ניתן לטפל בו. חשוב לזכור שבדיקת ה-EEG יעילה בעיקר כאשר היא מתבצעת במהלך הפרכוס עצמו. מכיוון שהפרכוסים מופיעים לרוב בהתקפים ולא מופיעים כל הזמן, קיימות מספר דרכים על מנת לבצע את הבדיקה במהלך הפרכוס עצמו:
- וידאו EEG – בדיקה המתבצעת לרוב באשפוז, בו מחוברים החולים למכשיר ה-EEG ומצולמים בוידאו. במהלך הבדיקה, "מחכים" להופעת הפרכוס על מנת לצפות בנתוני ה-EEG בזמן אמת. במקרים מסויימים, ניתן לבצע גירויים שונים על מנת להפיק את הפרכוס, כמו הבהובי אור או שינויים קוליים. היתרון הגדול של בדיקה זו הוא שניתן גם לעקוב אחר המאפיינים הקליניים של הפרכוס, לראות בדיוק איך הוא מתבטא ובהתאם לכך להמשיך את הבירור והטיפול. יש לציין שבדיקת הוידאו EEG יכולה לקחת מספר ימים, ולרוב אינה נפסקת עד שמופיע הפרכוס.
- הולטר EEG – מכשיר הולטר EEG הוא מכשיר אשר רושם את הפעילות המוחית לכל אורך היום, ומאפשר את זיהוי הנתונים של הפרכוסים. המכשיר נישא על גופו של המטופל במהלך שהותו בבית, ואינו מפריע במהלך חיי היום יום. לאחר תקופה מסויימת, מחובר המכשיר למחשב וניתן להפיק את פלט ה-EEG ולהמשיך את הבירור.
מתי מבצעים בדיקת EEG?
מלבד בירור של פרכוסים, אשר מהווה את הסיבה העיקרית לבדיקת EEG, ניתן לבצע את הבדיקה עבור בעיות נוירולוגיות שונות, הכוללות:
- גידולים מוחיים – לעתים ניתן להבין כיצד הגידול המוחי משפיע על הפעילות המוחית השוטפת, דבר אשר יכול לסייע בהחלטה על הטיפול.
- חבלות ראש – במקרים של חבלות ראש ניתן לבצע בדיקת EEG על מנת לראות האם קיימת פעילות מוחית, והאם היא תקינה.
- שבץ מוחי – שבץ מוחי הוא מחלה נוירולוגית שכיחה יחסית, ובאמצעות בדיקת EEG ניתן להעריך את התפקוד המוחי במהלך תקופת השיקום.
- הפרעות שינה – שימוש נפוץ יחסית של בדיקת EEG הוא במהלך בדיקות המתבצעות במעבדת שינה. אנשים רבים אשר סובלים מהפרעות בשינה מגיעים אל מעבדת השינה לבדיקה, במהלכה מבצעים בין היתר בדיקת EEG במטרה לאפיין את הפעילות המוחית במהלך השינה, ועל פי מידע זה להעריך את איכות השינה.
