דלקת בחוט השדרהדלקת חוט השדרה היא דלקת המתרחשת במערכת העצבים ופוגעת בשכבת הבידוד, מיאלין, העוטפת את סיבי העצב. שיבוש במעבר האותות העצביים יכול לגרום לכאב או לאובדן תחושה, חולשה בגפיים, שיתוק שרירים בפלגי הגוף השונים, אי יכולת לשלוט בסוגרים של שלפוחית השתן ופגיעה בתפקוד המעיים.

דלקת בעמוד השדרה יכולה להיגרם ממספר גורמים הכוללים זיהומים בקטריאליים, מחלות אוטואימוניות שתוקפות את רקמות הגוף, ומחלות כמו טרשת נפוצה והפרעות במערכת חיסונית שתוקפות את רקמות הגוף.

גורמים לדלקת

בשנים האחרונות גוברות ההשערות כי קיימים מספר גורמים אפשריים המובילים לדלקת. חוקרים רבים גורסים כי זיהומים ויראליים או חיידקיים בדרכי הנשימה או במערכת העיכול מעורבים בדלקת בחוט השדרה. ברוב המקרים, הדלקת מתפתחת בסיום תקופת התאוששות.

נגיפים המדביקים באופן ישיר את חוט השדרה הם נגיף ההרפס הגורם לשלבקת חוגרת ואבעבועות רוח. כמו כן, נגיפים מסויימים עלולים לעורר תגובה אוטואימונית המעוררת דלקת בחוט השדרה. מחלה חיידקית כמו מחלת ליים יכולה לגרום לדקלת בחוט השדרה.

טרשת נפוצה היא הפרעה שבה מערכת החיסון תוקפת ופוגעת בשכבת המיאלין בחוט השדרה והמוח. מחלות אוטואימוניות המשפיעות על מערכות אחרות בגוף גורמות פעמים רבות לדלקות בחוט השדרה.

מחלות אוטואימוניות אלה כוללות זאבת, ותסמונת סיוגרן, הגורמת ליובש קיצוני בפה והעיניים. קיימות עדויות לכך שחיסונים נגד מחלות זיהומיות כמו צהבת B, חצבת-חזרת-אדמת, וחיסונים נגד דיפטריה וטטנוס עשויים להיות גורמי סיכון אפשריים לדלקת בחוט השדרה.

מהם התסמינים לדלקת בחוט השדרה?

התסמינים האופייניים הם:

• כאב מתפרץ באזור הצוואר או הגב, המשפיע על הגוף בהתאם לאזור הדלקת. הכאב מתואר ככאב חד המוקרן למורד הרגליים או באזור הזרועות וסביב הבטן.
• תחושות חריגות – מטופלים רבים מדווחים על הופעת תחושות קיצוניות ללא תלות בסביבה החיצונית. תחושות אלה כוללות אובדן תחושה פתאומי, עקצוץ, צריבה או תחושת קור. חלקם מדווחים על רגישות יתר למגע בגדים או רגישות לשינויי טמפרטורה. אחרים מתארים תחושה המדמה גוף העוטף את בית החזה, הבטן או הרגליים.
• חולשה בגפיים – גרירת רגל אחת או תחושת כבדות בגפיים הינה תופעה נפוצה. במקרים חמורים אף יותר החולשה הופכת לשיתוק גפיים.
• אי שליטה על הסוגרים ובעיות במעיים – בעיות אלה עשויות ליצור לחץ או תחושת דחף מוגברת להטיל שתן, בריחת שתן או עצירות.

דרכי אבחון

האבחון מתבסס על תשאול רפואי, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה והדמיות מתקדמות. בדיקת MRI יוצרת חתכי תמונות של הרקמות הרכות בגוף בטכנולוגיה מתקדמת. MRI מאפשרת לרופא לאתר דלקת בחוט השדרה.

ניקור מותני הנעשה באמצעות מחט סטרילית משמש לניקוז נוזל השדרה (CSF), המקיף את חוט השדרה והמוח. אצל אנשים הלוקים בדלקת חוט השדרה ניתן לאתר ממצאים חריגים כמו מספר תאי דם לבנים או חלבונים של מערכת החיסון המצביעים על דלקת.

בדיקת מעבדה נוספת היא בדיקות דם הבוחנת גורמים כמו נוגדנים הקשורים לדלקת עצבית אופטית המשלבת דלקת בחוט השדרה. בדיקות דם אחרות יכולות לזהות זיהומים שעלולים לגרום לדלקת חוט שדרה.

כיצד מטפלים בדלקת בחוט השדרה?

הטיפול מורכב מסטרואידים תוך ורידיים. מטופלים אשר אינם מגיבים לסטרואידים עוברים טיפול להחלפת פלסמה, שיטה הידועה בשם פלסמהפרזיס. במסגרת תהליך זה הדם מוצא אל מחוץ לגוף ומוחזר עם פלסמה חלופית. חוקרים טוענים כי באמצעות שיטה זו ניתן לסלק נוגדנים המעורבים בדלקת.

שימוש במשככי כאבים כמו פרצטמול, איבופרופן ונפרוקסן, יומלץ במקרים בהם המטופל סובל מכאב חמור. בעת הצורך נעשה טיפול באמצעות תרופות לבעיות ספסטיות בשרירים, הפרעות בתפקוד השתן או המעי וטיפול בדיכאון.

דילוג לתוכן