פסיכיאטריה היא תחום ברפואה העוסק בעולם מחלות הנפש, והקשר בינו ובין הנוירולוגיה הוא צמוד. עולם הפסיכיאטריה עוסק במצבים שונים המשפיעים על הנפש, ובכך גורמים להופעת תסמינים שונים אשר מפריעים מאוד על התפקוד היום יומי.
מצבים פסיכיאטריים יכולים להתפתח על רקע אירועים שונים או מסיבות אחרות, והאבחנה שלהם חיונית על מנת לספק לחולים טיפול.
מכיוון שהמוח שולט על המחשבות, היכולת התפקודית והשליטה העצמית, קיים קשר הדוק בין עולם הנוירולוגיה לעולם הפסיכיאטריה, ובמקרים מסוימים מחלות נוירולוגיות מתבטאות גם בתסמינים פסיכיאטרים. מסיבה זו, אין זה נדיר שאנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות מופנים לעתים לאבחנה פסיכיאטרית ובמקרה הצורך עוברים טיפול בדרכים שונות.
תסמינים פסיכיאטרים
תסמינים פסיכיאטרים הם תסמינים אשר גורמים לשינויים נפשיים ולשינויים ביכולת התפקודית. אנשים הסובלים מתסמינים הקשורים לנפש מפתחים הפרעות מסוגים שונים, הקשורות ליכולת התפקודית, הבנת העולם והקשר עם הסביבה.
קיימים תסמינים פסיכיאטרים רבים, והחשובים ביניהם הם:
- דיכאון – מצב המאופיין ב"חוסר חשק", ירידה בעצמאות וישנוניות רבה. אנשים הסובלים מדיכאון יימנעו מפעילויות רבות, לא יצאו מהבית ויוותרו על קשרים חברתיים. דיכאון יכול להיגרם על רקע תוצאות של מחלות נוירולוגיות שונות (כמו לדוגמא שבץ מוחי), והצורך של החולים להתמודד עם מצבם החדש הכולל במקרים רבים נכות והשפלה.
- חרדה – מצב המתאפיין בפחד ממושך מגורמים שונים וחוסר ביטחון. הפרעות חרדה יכולות לגרום גם לתסמינים גופניים, ומשפיעות באופן משמעותי על התפקוד הכללי. מקרים של חרדה מופיעים לרוב במחלות ניווניות שונות כמו מחלת האלצהיימר, בה החולים מאבדים אוריינטציה ועצמאות וסובלים מפחד רב בביצוע פעולות שונות.
- דיסאינהיביציה – יכולת האינהיביציה היא היכולת למנוע תגובות ספונטניות ולשמור על שליטה עצמית. דיסאינהיביציה היא מצב בו לא ניתן לשלוט על התגובות, והוא מתבטא באמירת דברים ללא שליטה, ביצוע פעולות שונות ללא מחשבה וכו'. דיסאינהיביציה היא תסמין שכיח בהפרעות של האונה הפרונטלית (המצחית), והיא יכולה להתפתח על רקע כל שינוי באנטומיה ובתפקוד חלק זה של המוח.
- הפרעות אישיות – הפרעות אישיות הן עולם רחב של הפרעות התנהגותיות וחברתיות, אשר יכול להיות מולד או נרכש. במקרים נוירולוגיים שונים יכולה להתפתח הפרעת אישיות אשר תגרום לקושי רב להתמודד עם מצבים שונים, בקשר עם החברים והמשפחה וכו'.
- התקפים פסיכוטיים – התקפים פסיכוטיים הם התקפים הכוללים הזיות, שמיעת קולות, חוסר שליטה ותסמינים נוספים, אשר יכולים להופיע במחלות נוירולוגיות רבות. ההתקפים הפסיכוטיים יכולים להיגרם על רקע כל שינוי במבנה ובתפקוד של המוח, ודורשים לרוב בירור מעמיק וטיפול.
שינויים פסיכיאטריים על רקע מחלות נוירולוגיות
מחלות נוירולוגיות יכולות לגרום להופעת תסמינים פסיכיאטריים מסוגים שונים, בעיקר על רקע השינויים שמופיעים במוח כתוצאה מהמחלה. במקרים מסוימים, ירידה במצב הנפשי יכולה להופיע גם באופן טבעי כחלק מתהליך ההסתגלות למחלה החדשה, ולכן חשוב מאוד לבצע הערכה פסיכיאטרית במקרים בהם היא נדרשת ולהציע למטופלים טיפול.
קיימות מספר סיבות להופעת השינויים הפסיכיאטריים:
- תהליכים שונים במוח – תהליכים שונים במוח כמו התנוונות, הופעת נגעים או גידולים, גורמים לשינוי בחלקים מהמוח, ובמידה והשינוי הזה מופיע בחלקים חשובים או בחלקים הקשורים למצב הנפשי יכולים להתפתח תסמינים פסיכיאטריים.
- תסמינים פסיכיאטרים כחלק מדמנציה – דמנציה היא מצב בו מופיעה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, אשר גורמת להפרעות זיכרון, חוסר עצמאות והפרעה בהתמצאות במרחב. בשלבים המוקדמים של הדמנציה, שכיחה מאוד הופעה של חרדה, ובשלבים מאוחרים יותר יכולים להופיע גם הפרעות אישיות והתקפים פסיכוטיים.
- תסמינים פסיכיאטרים על רקע שימוש בתרופות – חלק מהתרופות המשמשות לטיפול במחלות הנוירולוגיות יכולות לגרום להפרעות פסיכיאטריות שונות, מכיוון שהן מתערבות באיזון הכימיקלים במוח. הדוגמא החשובה ביותר לכך היא הטיפול במחלת הפרקינסון, הנעשה על ידי תרופות הפועלות על איזון הדופמין, שיכולות לגרום להתקפים פסיכוטיים.
אבחנה של מחלות נוירולוגיות אצל חולים פסיכיאטריים
חלק חשוב מאוד מהאבחנה הפסיכיאטרית הוא בירור נוירולוגי, על מנת לספק גורם להופעת השינויים במצב הנפשי.
במקרים רבים שינויים נפשיים קשורים לשינויים מוחיים (כמו לדוגמא הופעת גידול), ולכן חשוב מאוד לבצע בירור נוירולוגי כחלק מההערכה הפסיכיאטרית הכללית, על מנת לא "לפספס" הפרעות נוירולוגיות הניתנות לטיפול רפואי.
ראו גם:
נרקולפסיה – מחלת שינה