גירוי חשמלי הוא טיפול נפוץ מאוד ברפואה הנוכחית, טיפול שעשוי להיות יעיל במיוחד בהתמודדות עם שורה ארוכה של מצבים 
בריאותיים ומחלות. אבל האם בכוחה של הגריה המוחית להשפיע לטובה על מצבם של אלו הסובלים מהפרעות נוירולוגיות, עד להקטנה של ההפרעה שמשעותה שיפור דרסטי ביכולת התפקוד ובמידת העצמאות של האדם? התשובה לכך נוטה להיות חיובית, גם אם עדיין באופן חלקי, כפי שנפרט עבורכם במאמר.
ההיסטוריה הרפואית של טכניקת הגרייה המוחית
מספר המחקרים שבוצעו במהלך השנים על מנת לראות את ההשפעה של הגירוי המוח הוא גבוה בכל קנה מידה, כאשר הניסויים הראשונים בוצעו עוד במאה ה-18. בשלב מסוים גילו כי באמצעות הגירוי אפשר להפעיל באופן נקודתי שריר הנמצא בצד המנוגד של האזור המגורה בקורטקס המוטורי. הבעיה היא שבשלבים הראשונים, ניסויים אלו היו כרוכים בכאבים עזים שהפחיתו מהלגיטימציה לבצע אותם, הן במישור הניסויי ועל אחת כמה וכמה בגזרת הטיפולים. גם שיטות שנמצאו יעילות באופן יחסי, דוגמת שימוש בגירוי חשמלי כהתמודדות עם דיכאון, היו בעלות שימוש מוגבל מאוד עקב הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות של הטיפולים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת, פותח מכשיר גירוי חשמלי ששינה במידה מסוימת את חוקי המשחק בתחום. הוא איפשר לחקור את הקורטקס במוטורי בצורה שכמעט ולא תהיה כרוכה בכאבים, ולא תדרוש הרדמה – גרייה מגנטית הנעשית דרך הגולגולת של המטופל. השיטה אפשרה נוחות גבוהה יותר, שליטה על עוצמת הגירוי וגם מיקומו, מה שהגדיל את האופציות הטיפולים והפחית את הסיכונים המיוחסים לטיפולי הגריה המוחית.
מכאן הטכנולוגיה המשיכה להתפתח, למשל בכל הנוגע לסלילים המשמשים לתהליך או מערכות הגריה המגנטית דרך הגולגולות (TMS) הכוללניות יותר, והיצע דרכי הטיפול עלה.
טכניקת גריה מוחית מגויסת לטיפול במגוון הפרעות נוירולוגיות
עם השנים, נעשו יותר ויותר נסיונות לראות האם גרייה מגנטית דרך הגולגולת עשויה לשחק תפקיד מרכזי בטיפול בהפרעות נוירולוגיות ונפשיות נפוצות. עם הזמן נעשתה עלייה משמעותית בכמות הטיפולים המבוססים על הגירוי המוחי, כאשר כיום נהוג להשתמש בו על מנת לטפל במקרים מסוימים במצבים דוגמת דיכאון, פרקינסון, אלצהיימר, סכיזופרינה, הפרעות טורדנית-כפייתיות, התמכרויות ועוד. כחלק מהתהליך בחנו את בטיחותם של הטיפולים, שזהו פרמטרי ראשון במעלה שחשוב לבחון לפני שמחליטים אם להפוך אותם ללגיטימיים.
התוצאות שהתקבלו עד כה מהמקרים ומהטיפולים מראות שלטיפולי גריה מוחית עשויה להיות השפעה חיובית מסוימת על הסובלים מהפרעות נוירולוגיות כאלה או אחרות. נמצא שהשיטה היא בעלת השפעה חלקים במצבים שונים במישור הנוירולוגי או הפסיכולוגי, מה שמהווה יתרון משמעותי.
בטכנולוגיה הנוכחית המשמשת כיום רמת הבטיחות גבוהה פי כמה ביחס לעבר, וגם זה גורם שעשוי להעניק לגריה מוחית עדיפות על חלק מהטיפולים האחרים (הלא מרובים כל כך) שעשויים להילקח בחשבון במקרה של ההתמודדות הפיזיולוגית עם מצבים נוירולוגיים. מן העבר השני של המשוואה, את ההשפעה המצומצמת יחסית של הגירוי אפשר לייחס לעובדה שעוצמת השדה החשמלי במסגרת הגריה מושפעת מהמרחק של האזור המטופל הוא הסליל. במקרה של פתולוגיות נוירולוגיות רבות, מקור הבעיה הוא באזורים מרוחקים ועמוקים יותר של המוח. לצורך זה עלתה הדרישה לפתח מכשיר TMS ייחודי שמגיע גם לשטחים העמוקים יותר של המוח, אולם המחקר עליו עדיין מוגבל באופן יחסי.
בקרב הקהילה הרפואית, יש עדיין חשש מסוים משימוש גורף בגריה מוחית כדרך התמודדות עם הפרעות נוירולוגיות, או אפילו במובן הרחב יותר. לא נערכו עדיין מספיק מחקרים בעולם אשר בוחנים האם לטיפולים עשויה להיות השפעה על הערעור העצבי או לחלופין על מצבים קליניים שונים אצל האדם.
מקורות ולקריאה נוספת:
Brain Stimulation, Revolutions, and the Shifting Time Domain in Depression. Biological Psychiatry
Transcranial magnetic stimulation in neurology – NCBI
Transcranial magnetic stimulation in neurology
