כוריאה היא לא מחלה כי אם תסמין שמהווה עדות לפגיעה נוירולוגית. היא באה לידי ביטוי בתנועות לא רצוניות ובעוויתות מסוימות שמזכירות תנועות ריקוד ולפיכך שמה של הכוריאה בעברית הוא מחולית.
המקור של המילה כוריאה הוא בשפה יוונית שבה המשמעות שלה היא ריקוד. בימי הביניים האמינו כי מקור התסמין הוא בעקיצה של עכביש מסוג טרנטולה ומכאן מקור השם של ריקוד הטרנטלה, אך כיום כבר ידוע כי לעקיצת העכביש אין קשר לתסמין זה.
גורמים לכוריאה
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להביא להופעת הכוריאה. המקור לתנועות הלא רצוניות הוא פגיעה באזור הגרעינים הבזאליים במוח, אך הפגיעה יכולה להתרחש כתוצאה ממגוון גורמים. בין היתר מדובר על הגורמים הבאים:
- מחסור בחמצן שמתרחש סמוך ללידה יכול להוביל להיווצרות של כוריאה שתהווה תסמין נלווה לשיתוק מוחין.
- גידול מוחי שמערב את האזור הספציפי הזה במוח יכול גם כן להוביל לכוריאה.
- בעבר סיבה שכיחה להתפתחות של כוריאה הייתה צהבת חמורה של היילוד אך כיום מדובר על גורם נדיר מאוד.
- ישנן תרופות מסוימות ששימוש בהן עלול לגרום לכוריאה.
- ישנן מספר מחלות גנטיות שגורמות לפגיעה במטבוליזם של ויטמין מסוים ומספר מחלות גנטיות שבאות לידי ביטוי בתפקוד לא תקין של המיטוכונדריה בתאים שיכולות לגרום לכוריאה.
- בילדים אחת הסיבות השכיחות ביותר להופעת הכוריאה היא תקיפה של תאי המוח על ידי מערכת החיסון לאחר חשיפה לחיידק הסטרפטוקוקוס ולכן תופיע לרוב לאחר מקרה של דלקת גרון.
כיצד בא התסמין לידי ביטוי?
התסמין הוא למעשה הפרעת תנועה שיכולה ללבוש צורות רבות ומגוונות ביותר. התנועות של הרגליים ושל הידיים יכולות להיראות כמו מעין קפיצה של הרגל או של היד ולגרום לנפילה של חפצים מהידיים, במקרים אחרים התמונה תזכיר נגינה על מקלדת דמיונית ועוד.
בחלק מהחולים התנועה תהיה יותר מתפתלת מאשר קופצנית, ההליכה של הלוקים בתסמין זה תהיה מופרעת ותערב תנועות לא רצוניות וכן במקרים רבים התנועתיות הלא רצונית תחמיר בזמן מאמץ.
במקרים מסוימים התנועתיות הלא רצונית תופיע לסירוגין בהתקפים שיופיעו לאחר ביצוע פעילות גופנית או תנועה מהירה, בתקופות של לחץ או בזמן חרדה אך בקרב חלק לא מבוטל מהחולים הכוריאה תופיע באופן כרוני וללא הפסקה.
כיצד מאבחנים את התסמין?
את התסמין ניתן לאבחן על ידי ההתבטאות שלו, אך מה שחשוב לאבחן הוא דווקא את הגורם להופעת התסמין ולא את עצם הקיום שלו.
ראשית, יש לאבחן את אופיו של התסמין, להבין האם הוא מופיע בסיטואציות מסוימות או בזמנים מסוימים בלבד או באופן כרוני, האם מדובר בכלל בדיסטוניה ולא בכוריאה וכן לאפיין את עוצמתו.
לאחר מכן, בהתאם לחשד יש להמשיך ולבצע בדיקות שונות שכוללות בין היתר בדיקות דם על מנת לשלול הצטברות של מטבוליטים מסוימים, בדיקות MRI של המוח, בדיקות גנטיות מסוימות לשלילת מחלה גנטית שהייתה יכולה לבוא לידי ביטוי בכוריאה ועוד.
כיצד מטפלים בכוריאה?
הטיפול משתנה בהתאם לגורם לכוריאה. כך למשל במידה ומקור התסמין הוא בנטילה של תרופה מסוימת, יש להפסיק לעשות את השימוש בה ובמידה ומקור הכוריאה הוא בזיהום חיידקי, ניתן לטפל בבעיה על ידי שימוש באנטיביוטיקה. במקרים מסוימים בהם לא הצליחו הרופאים לאבחן את המקור לתסמין נהוג לטפל בו באופן ישיר.
הטיפול בהפרעות התנועה מתבצע על ידי מתן של תרופות שונות בדגש על תרופות שמביאות לחסימת הרצפטורים לדופאמין כמו למשל פימוזיד, הלידול וריספרדל. כמו כן, לעתים נעשה שימוש בתרופות אנטי אפילפטיות.
אולי יעניין אותך גם:
