טיפול במשחק ואמנות היא גישה המשמשת לטיפול בתגובות טראומה, ויעילה כצורה העיקרית של טיפול בילדים המתאוששים מהתעללות או הזנחה, או ילדים שהיו עדים לאלימות במשפחה.
במשך מספר עשורים, גישה זו תועדה כשיטה חשובה להשגת מענה לכאב הרגשי של ניצולים צעירים מאלימות בין אישית.
המטפל בשיטה זו משתמש באמנות ומשחק ככלי טיפול לילדים, המאפשרים להם לפתור חוויות טראומטיות. מומחים יודעים שחוויית אלימות אישית עלולה לגרום לתגובות פוסט טראומטיות המפריעות לאזורי השפה של המוח, ולגרום בעיקר לבעיות באזור המוחי השולט ביכולת המילולית.
במקרים מסוימים, אזור זה נכבה אם הזיכרונות הטראומטיים מכריעים או חוזרים. ביטוי באמנות מאפשר תקשורת זיכרונות טראומטיים באמצעות הפעלת החושים תוך כדי רישום, ציור ומשחק. כך ניתן לעקוף את ההשפעה של תגובת הטראומה על האזור במוח. מחקרים מראים כי ביטוי באמנות מסייע אף לעוררות יכולת מילולית של אירועים עמוסים רגשית, כולל חוויות טראומטיות.
במשך למעלה משני עשורים, ידועה יעילות הטיפול באמנות לילדים המושפעים מאלימות במשפחה. מטפלים רבים באמנות משתמשים בגישה זו להבנת טראומה המשפיעה על ילדים, והביטוי באמנות הפך למפתח להבנת אבדן, משברים, ותהפוכות רגשיות כאשר המילים אינן מסוגלות להביע או להכיל כראוי את משמעות הטראומה. ערך הביטוי באמנות אינו טמון בתמונות עצמן בלבד, אלא משפר את מצב הילד תוך כדי ההתנסות ביצירה, כשהוא מסוגל להרוס ולבנות מחדש את עולמו, ובמקביל לשקם את עצמו.
מחקרים נוירוביולוגיים להבנת טראומה בילדים
בעשור האחרון, מחקרים נוירוביולוגיים להבנת טראומה בילדים, הגדירו מחדש את הבנת החוויות של ילדים שעברו אלימות בין אישית. הממצאים האחרונים על השפעת טיפול באמנות על המוח, מסבירים מדוע הטיפול באמנות ובמשחק מחליף התערבות רפואית לטראומה, במיוחד בקרב ילדים שעברו התעללות.
ניצולי טראומה צעירים הסובלים מטראומת ראש או פגיעה מוחית, מתקשרים באמצעות דימויים חזותיים, כשהם משחקים, מציירים או כותבים על מפלצות כנושא רווח. אך בקרב ילדים שחוו אלימות בין אישית, המפלצות מקבלות משמעויות אידיוסינקראטיות ואוניברסאליות.
ילדים רבים עשויים ממש לתאר מפלצת חיה אמיתית המייצגת הורה מתעלל, מטפל מזניח, בריון או אדם שמגמתו להשליט טרור או להפחיד. תמונות אלו חושפות בדרך כלל ישות מבשרת רעות המסוגלת לגרום לכאב ופגיעה בקרב ילדים שאינם חזקים. ילדים אחרים מתארים את עצמם כמפלצות המעצימות על אחרים, כשהם מתכווננים לאופי התוקפני המבצעי שלהם, העשוי, לדעתם, להצילם מהטראומה אותה הם חווים, ולמנוע טראומות עתידיות.
מפלצות ביצירה ומשחק
בצמתי טיפול אחרים, המפלצות מתוארות באמצעות אמנות ומשחק באופן פחות מילולי, אך הן אמיתיות לא פחות. מטפלים מכנים דמויות אלו "מפלצות פנימיות" המתקשרות את החוויות החושיות, הרגשיות והפסיכולוגיות של התעללות והזנחה.
היות ומפלצת נתפסת כישות נוראית או דוחה, ילדים עשויים אף להעביר את תפיסותיהם העצמיות לדימויים פגומים או שאינם רצויים בתמונות המפלצות שלהם. תיאורים אלו משקפים לעיתים תכופות אמונות אשמה עצמית שהובילה להתעללות הפיסית שלהם, לתקיפה מינית או לעינוי נפשי. בכל המקרים, תמונות אלו חושפות עצב עמוק, בדידות, חרדה ופחד המשותף לילדים שעברו טראומה.
ביטוי באמנות ובמשחק הן שיטה לתקשר את ההיבטים בחיי הילדים לגביהם הם שותקים. הטיפול מהווה גישה התפתחותית מתאימה המסייעת לילד באופן של פיצוי רגשי והתאוששות מהטראומה אותה עבר באמצעות התעללות והזנחה.
כשמעניקים לילדים אלו הזדמנות להביע את עולמם הפנימי באמצעות אמנות או משחק, מציעים להם את ההזדמנות להשתחרר מהמפלצות הפנימיות המענות אותם, ובכך לשקם את האמון, הביטחון, האושר ותחושת השלמות.
