אם חשתם אי פעם תחושה שמשהו זוחל על העור שלכם, שהעור מגרד ללא סיבה נראית לעין, שאיבדתם תחושה באחד או כמה מהאיברים שלכם או תחושה של סיכות ומחטים, כנראה שחוויתם נימול. אתם לא היחידים, כמעט כולנו חווינו תחושת נימול בגוף שלנו, למשל כאשר הידיים או הרגליים שלנו נרדמות עקב לחץ ושהות ארוכה מאוד בתנוחה אחת – בעת השינה או כאשר משכלים רגליים למשך זמן רב. בדרך כלל הסיבה להופעת תחושת נימול היא לחץ שמופעל על העצבים, ללא כוונה וללא תשומת לב. לרוב תחושת הנימול הזו נעלמת מעצמה בתוך כמה דקות ללא טיפול מיוחד, כאשר משנים את התנוחה ומסירים את הלחץ העצבי על האזור.
על תחושת נימול
נימול הוא תסמין הנחשב לתסמין ביניים, כלומר לתסמין שנוצר כחלק מתהליך של איבוד התחושה באיבר מסוים או כתסמין שנוצר במהלך החזרה של התחושה. הוא יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה של דגדוג, דקירות קטנות, עקצוצים, הירדמות ועוד. שמו ניתן לו משום שהוא מזכיר תחושה של נמלים שצועדות על פני העור.
במקרים מסוימים הוא מופיע לפרק זמן קצר מאוד שיכול להיות אפילו מספר דקות אך במקרים אחרים הוא יכול להופיע באופן מתמשך וכרוני.
מה הם הגורמים לנימול?
לכל אורך הגוף שלנו פזורה רשת של סיבים, שהתפקיד שלה הוא להעביר תחושות מהגוף למוח ולהעביר פקודות מהמוח לשאר הגוף. כך למשל סיבי העצבים אחראים בין היתר להעברה של תחושות חום או קור מהעור למוח, תחושות של כאב, של מגע נעים ועוד.
במחלות נוירולוגיות מסוימות האותות שמועברים למוח מתקבלים בצורה לא תקינה או שהתרגום שלהם לא מבוצע באופן תקין על ידי המוח.
במקרים מסוימים תחושה נעימה יכולה להתפרש כתחושת כאב וכן במקרים מסוימים המוח יכול לקבל מידע אודות גירוי במקרים בהם לא התרחש גירוי חיצוני כלל משום שקצות העצבים עלולים לשדר תחושה של גירוי באופן עצמאי. כך למשל ידוע כי ישנם קטועי איברים שמסוגלים לחוש את האיבר הקטוע, תופעה שנקראת כאבי פנטום. למעשה כל פגיעה בעצבים ההיקפיים של הגוף יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בתחושה של נימול.
לאילו מחלות נימול מהווה תסמין?
אמנם לא כל תחושה של נימול צריכה להדליק נורה אדומה, שכן נימול יכול להיות גם תסמין של יד או רגל רדומה. אך חשוב להכיר את המחלות השונות שהנימול מהווה את אחד מהתסמינים המרכזיים שלהם.
הסיבה לכך שאנחנו חשים תחושת נימול כאשר הרגל למשל נרדמת היא שהרגל לא קיבלה מספיק דם. עם זאת, בעוד שבמצב של רגל רדומה התחושה תעלם ברגע שאספקת הדם תתחדש, הרי שבמחלות שונות הפגיעה באספקת הדם עלולה להעיד על פגיעה קבועה בכלי הדם שאחראים על אספקת הדם לרגל.
לפיכך, נימול יכול להיות סימפטום של מחלה נוירולוגית או להעיד על פגיעה עצבית. שבץ יכול לגרום לנימול כמו גם מיאליטיס או דלקת במוח. גידול או נגע בכלי הדם יכולים לחולל נימול, גם תסמונת התעלה הקרפלית עלולה לפגוע בעצבים היקפיים. נימול בגפיים התחתונות למשל יכול להיות תסמין של טרשת עורקים בעורקי הרגליים שפגעה ביכולת של העצבים ברגליים להעביר אותות תקינים למוח. בנוסף, הנימול יכול להעיד על קיום של דלקת מפרקים שגרונית כיוון שלא אחת הוא נגרם בשל דלקת שמתפרצת ברקמה סמוכה. כמו כן, הנימול יכול להעיד על קיום של נוירופתיה סוכרתית, התקף פאניקה, נשימת יתר, חסר בוויטמין מסוים בדגש על B12 ועוד.
כיצד מאבחנים נימול?
הנימול הוא תחושה סובייקטיבית ולכן האבחון שלו מתבצע לפי התיאור של החולה. עם זאת, על מנת לאבחן את מקור הנימול ישנו צורך לבצע בדיקות שונות שהבחירה בהן מתבצעת בהתאם לסוג התסמין, משך הופעתו, קיום של גורמי סיכון מסוימים, הסיפור המשפחתי, תסמינים נלווים נוספים ועוד. לרוב הבדיקה הראשונית תהיה בדיקת הולכה עצבית שבה על ידי העברת גירוי חשמלי בודקים את רמת המוליכות של העצב.
כיצד מטפלים בנימול?
גם כאן, הטיפול משתנה בהתאם לגורם לנימול. במידה ומדובר על נימול כתוצאה מבעיה באספקת הדם לאיבר שנובעת מבעיה בחסימה של כלי דם ניתן לעקוף את החסימה או לפתור אותה במקרים מסוימים.
כמו כן, במידה ומקור התחושה הוא בתקיפה של מערכת החיסון שמתבצעת נגד קצות העצבים ניתן לטפל בחולים על ידי שימוש בתרופות שנוגדות את הפעילות של מערכת החיסון ובמידה ומדובר על מחסור בוויטמין זה או אחר הרי שניתן פשוט לתקן את החסר ובכך לפתור את הבעיה.
